GHK-Cu מה זה? בקצרה: GHK-Cu הוא פפטיד קטן שבנוי משלוש חומצות אמינו, גליצין, היסטידין וליזין, הקשורות ליון נחושת, ולכן קוראים לו גם "פפטיד נחושת". רוב המחקר עליו נעשה בתרביות תאים ובבעלי חיים, בעיקר סביב ביטוי גנים ורקמת החיבור. ב-PureChems הוא נמכר כחומר מחקר באבקה מיובשת בהקפאה, ולא כמוצר קוסמטי.
מי שמקליד בגוגל "ghk cu מה זה" נתקל בדרך כלל בשני עולמות שלא קשורים זה לזה: סרומים וקרמים עם פפטידי נחושת מצד אחד, ומאמרים מדעיים על מולקולה בשם GHK-Cu מצד שני. במדריך הזה נסביר מה החומר הזה, מאיפה הוא הגיע, מה באמת נבדק סביבו, ומה ההבדל בין פפטיד נחושת בקרם לבין פפטיד נחושת למחקר.
השם מתאר בדיוק את המבנה. GHK הן האותיות של שלוש חומצות האמינו בשרשרת: G לגליצין, H להיסטידין ו-K לליזין. Cu הוא הסמל הכימי של נחושת. במילים אחרות, GHK-Cu הוא הפפטיד GHK כשהוא קשור ליון נחושת דו-ערכי.
הנחושת נאחזת בפפטיד דרך ההיסטידין ודרך קבוצת האמינו שבקצה השרשרת. יש לזה סימן שרואים בעין: תמיסה של GHK-Cu מקבלת גוון כחלחל אופייני, וזה בדיוק מה שאמור לקרות.
ביחס לפפטידים אחרים מדובר במולקולה קטנה מאוד. הנוסחה המולקולרית היא C14H24CuN6O4, והמשקל המולקולרי כ-340.9 גרם למול. לשם השוואה, BPC-157 בנוי מ-15 חומצות אמינו, ופפטידים מטבוליים כמו רטטרוטייד גדולים ממנו פי כמה.
רצף ה-GHK בודד לראשונה מפלזמה של בני אדם ב-1973, על ידי החוקר לורן פיקארט (Loren Pickart). מאז הוא נחקר כמעט ברציפות. אחת הסיבות לעניין המתמשך היא שרמות ה-GHK בפלזמה גבוהות אצל צעירים ויורדות עם הגיל. הנתון הזה הפך את הפפטיד לנושא מבוקש במחקר על הזדקנות של עור ורקמות.
כיום GHK-Cu הוא אחד מפפטידי הנחושת הנחקרים ביותר, עם ספרות רחבה על ביטוי גנים, על המטריצה החוץ-תאית (השלד שמחזיק את התאים ברקמה) ועל מודלים של תרביות תאים.
לפני שקוראים כל טענה על GHK-Cu, כדאי לדעת מאיפה הראיות מגיעות. רוב המחקר נעשה במבחנה, כלומר בתאים, ובבעלי חיים, לצד ניתוחים של ביטוי גנים. סקירה מצוטטת מ-2018 דיווחה ש-GHK-Cu יכול להשפיע על ביטוי של חלק גדול מהגנים האנושיים במודלים מעבדתיים. זה ממצא מעניין, אבל הוא לא מלמד מה יקרה בגוף של אדם.
מחקרים בתרביות תאים מתארים עידוד של שגשוג פיברובלסטים, התאים שמייצרים את רקמת החיבור, והגברה של גנים הקשורים לקולגן, לאלסטין ולפרוטאוגליקנים. מכאן מגיע הקשר בין GHK-Cu לבין עולם העור.
כיוון מחקר נוסף בודק את GHK כנשא שמוביל יוני נחושת. נחושת דרושה לפעילות של אנזימים רבים, ולכן התפקיד של GHK כמוביל מעניין חוקרים גם בלי קשר לעור.
עבודות מעבדה בוחנות גם השפעות על ויסות גנים ועל מסלולים הקשורים לאיזון חמצוני בתא.
המכנה המשותף לכל הכיוונים: אלה ממצאים פרה-קליניים. אי אפשר להסיק מהם על שימוש בבני אדם.
הפער הגדול הוא בין המבחנה לבין האדם. תוצאה בתרבית תאים מראה מה קורה בתנאים מבוקרים מאוד, בריכוז מסוים ובסוג תאים אחד. היא לא אומרת אם החומר מגיע לאותה רקמה בגוף, באיזה ריכוז, ומה עוד הוא עושה בדרך. לכן גם הסקירות המצוטטות ביותר מציגות את GHK-Cu ככיוון מחקר, לא כתשובה.
חיפוש נפוץ נוסף הוא "ghk cu לשיער". הקשר מגיע מאותו כיוון מחקר: אם GHK-Cu משפיע במבחנה על גנים של רקמת החיבור, מעניין לבדוק אותו גם במודלים של זקיק השערה, שהוא מבנה בעור. בגלל זה הוא נחקר לצד מינוקסידיל, מולקולה קטנה שנבדקת בספרות בהקשר של מסלולים בזקיק ובכלי הדם. כל אחד מהשניים קשור למנגנון אחר, ולכן חוקרים בודקים אותם יחד במודלים השוואתיים של שיער ועור. גם כאן מדובר במחקר מעבדה, לא בהבטחה לתוצאה.
זו השאלה שמבלבלת הכי הרבה. פפטידי נחושת נמכרים גם במוצרי טיפוח, אבל זה עולם אחר, עם רגולציה משלו. GHK-Cu שנמכר כחומר מחקר לא אושר כתרופה על ידי ה-FDA, ה-EMA או רשות מקבילה, והוא לא מיועד לשימוש קוסמטי.
להרחבה על ההבדל בין שני העולמות, קראו את המדריך פפטידים לפנים ולעור: פפטידי קרמים מול פפטידי מחקר.
כל המוצרים נבדקים ב-HPLC ובספקטרומטריית מסות במעבדת צד שלישי, בטוהר של 99% לפחות. על BPC-157, אחד משלושת הרכיבים של GLOW, כתבנו מדריך נפרד: BPC-157: מה זה ומה המחקר באמת מראה.
את האבקה המיובשת שומרים בקירור, בין 2 ל-8 מעלות צלזיוס, הרחק מאור. תמיסה מומסת שומרים במקרר ומשתמשים בה בתוך חלון היציבות שמצוין לכל אצווה. קומפלקסים של נחושת רגישים ל-pH ולחמצון, ולכן עובדים לפי התיעוד שמגיע עם המוצר ולפי נהלי המעבדה.
על ממסים, על אבקה מיובשת ועל המושגים הבסיסיים בעבודה עם פפטידים, ראו פפטידים למחקר: מה זה ומה בודקים לפני שמזמינים.
פפטיד של שלוש חומצות אמינו (גליצין, היסטידין וליזין) הקשור ליון נחושת. הוא נחקר בעיקר בתאים ובבעלי חיים, סביב ביטוי גנים ורקמת חיבור.
"פפטיד נחושת" הוא שם כללי, ו-GHK-Cu הוא פפטיד הנחושת המוכר והנחקר ביותר. ברוב המקרים, כשכותבים פפטיד נחושת, הכוונה אליו.
לא. GHK-Cu בדרגת מחקר הוא כימיקל מעבדה ולא תרופה מאושרת, והוא לא מיועד לבני אדם או לבעלי חיים.
יון הנחושת שקשור לפפטיד צובע את התמיסה בגוון כחלחל. זו תכונה כימית רגילה של החומר.
GHK-Cu הוא פפטיד יחיד. GLOW היא תערובת מחקר שמשלבת אותו עם TB-500 ועם BPC-157 בבקבוקון אחד, כי שלושת הרכיבים קשורים למסלולי מחקר שונים.
תעודת אנליזה (COA) לכל אצווה, עם תוצאות HPLC וספקטרומטריית מסות ממעבדת צד שלישי. המשלוח יוצא מתוך האיחוד האירופי, דיסקרטי ועם מעקב.
לשימוש מחקרי בלבד. לא לשימוש בבני אדם או בבעלי חיים.
חומרי המחקר בציר הורמון הגדילה מתחלקים לפי שני קולטנים: קולטן הגרלין (GHRP-2, GHRP-6, Ipamorelin ו-MK-677) וקולטן GHRH (CJC-1295 ו-Tesamorelin). מי שמתכנן מחקר ב-2027 בוחר קודם כל קולטן, ואחר כך צורה: פפטיד בבקבוקון או מולקולה קטנה בכמוסות.
לקריאת הכתבה
מי שמחפש פפטידים להרזיה לקראת 2027 מוצא בעולם המחקר ארבע קבוצות שונות: אגוניסטים של קולטני אינקרטין (Retatrutide, Tirzepatide), מקטעים של הורמון הגדילה (AOD-9604, HGH Fragment 176-191), חומרים של אנרגיה תאית (MOTS-c, 5-Amino-1MQ, L-Carnitine) ומחקי פעילות גופנית (Cardarine, GW-0742, SLU-PP-332). אף אחד מהם אינו תרופה או מוצר להורדה במשקל.
לקריאת הכתבה
מי שמתכנן מחקר עם BPC-157 ב-2027 בוחר קודם כל צורה: בקבוקון של 10 mg, כמוסות של 500 mcg, תערובת עם TB-500 או GLOW. הבחירה תלויה בשאלת המחקר. רוב הספרות על BPC-157 מגיעה ממחקרים בתאים ובבעלי חיים, ונתונים מבני אדם מוגבלים מאוד.
לקריאת הכתבה