
פפטידים לשרירים ולפיתוח גוף: מה נחקר ומה סתם שמועה
רוב החומרים שמכונים פפטידים לשרירים נחקרים סביב ציר הורמון הגדילה במודלים מעבדתיים, וחלקם בכלל לא פפטידים. אף אחד מהם לא מאושר לשימוש בבני אדם, ורובם אסורים בספורט.
לקריאת הכתבהBPC-157 מה זה? בקצרה: BPC-157 (Body Protection Compound 157) הוא פפטיד סינתטי של 15 חומצות אמינו, שתואם לחלק מרצף של חלבון שזוהה במקור במיץ הקיבה של בני אדם. רוב המחקר עליו נעשה בתאים ובבעלי חיים, בעיקר במודלים של תיקון גידים, רצועות, שרירים ועצמות ושל רירית מערכת העיכול. נתונים קליניים בבני אדם מוגבלים מאוד, והוא לא מאושר לשימוש בבני אדם.
BPC-157 הוא מפפטידי המחקר שהכי מחפשים ושהכי מדברים עליהם. מי שמקליד "bpc 157 מה זה" (או "בי פי סי 157") מוצא בעיקר סיפורי החלמה מפורומים ומעט מידע מסודר. כאן נפריד בין מה שהמחקר מראה לבין מה שנאמר עליו, נסביר מאיפה הוא הגיע ובאילו צורות הוא מגיע למעבדה.
BPC הם ראשי התיבות של Body Protection Compound, בתרגום חופשי "תרכובת הגנה על הגוף". 157 הוא חלק משם הקוד של המולקולה. מבחינה כימית זהו פנטדקפפטיד, כלומר שרשרת של 15 חומצות אמינו, ברצף הבא:
Gly-Glu-Pro-Pro-Pro-Gly-Lys-Pro-Ala-Asp-Asp-Ala-Gly-Leu-Val
הנוסחה המולקולרית היא C62H98N16O22, והמשקל המולקולרי כ-1419.5 גרם למול. הרצף תואם לחלק מחלבון שזוהה במיץ קיבה אנושי, ולכן הוא מתואר בספרות כ"פנטדקפפטיד קיבתי יציב". במעבדה הוא מגיע בדרך כלל כמלח אצטט מיובש בהקפאה, שממיסים לפני העבודה.
הסיבה העיקרית היא כמות הספרות. מעט פפטידי מחקר זכו למספר כזה של מחקרים בבעלי חיים, ולכן השם שלו עולה כמעט בכל דיון על תיקון רקמות. הצד השני של המטבע הוא שהפופולריות יצרה גם הרבה טענות שאין להן כיסוי, ולכן כדאי לבדוק מה בדיוק נבדק ואיפה.
את BPC-157 אפיינה לראשונה קבוצת מחקר קרואטית בהובלת פרדראג סיקיריץ' (Predrag Sikiric). הקבוצה פרסמה מאז מחקרים רבים על התכונות שלו בהגנה על תאים ועל איברים במודלים של בעלי חיים. היום BPC-157 הוא אחד הפפטידים הנחקרים והמבוקשים ביותר בתחום, בעיקר בזכות כמות הספרות הפרה-קלינית על מסלולי תיקון רקמות.
לפני הכול, כדאי לדעת מאיפה הראיות מגיעות. רוב בסיס הראיות על BPC-157 מגיע ממחקרים במבחנה, בתאים, וממחקרים בבעלי חיים. סוקרים חוזרים ומציינים שהנתונים הקליניים בבני אדם מוגבלים מאוד. ההבחנה הזו קריטית כשקוראים כל טענה על הפפטיד.
החלק הגדול ביותר של המחקר על BPC-157 בודק מסלולי תיקון של גידים, רצועות, שרירים ועצמות בבעלי חיים.
בהתאם למקור שלו במיץ הקיבה, כמה מחקרים בוחנים את השפעתו על השלמות של רירית המעי במודלים.
עבודות מעבדה בודקות מסלולים של הישרדות תאים ושל יצירת כלי דם, למשל דרך הקולטן VEGFR2, והשפעות על איתות דלקתי.
כשנתקלים בטענה על BPC-157, בפורום או במאמר, כדאי לשאול ארבע שאלות פשוטות:
השאלות האלה לא דורשות רקע מדעי, והן מסננות את רוב הטענות המוגזמות שמסתובבות ברשת. אם התשובה לשאלה הראשונה היא "חולדות", כל המשפטים שמתחילים ב"אצל אנשים זה..." כבר לא נשענים על המחקר הזה.
הממצאים בבעלי חיים מעניינים, אבל הם לא הוכחה למה שיקרה בבני אדם. מינון, אופן מתן, משך ותגובה של מערכת שלמה שונים מאוד בין חולדה לאדם. BPC-157 לא אושר על ידי ה-FDA, ה-EMA או רשות מקבילה לשימוש בבני אדם, ולא נערכו עליו ניסויים קליניים גדולים שקבעו בטיחות או יעילות. לכן מסקנות ממודלים של בעלי חיים לא אמורות לעבור לאנשים.
ב-2022 הוסיפה הסוכנות העולמית למניעת סימום, WADA, את BPC-157 לרשימת החומרים האסורים. זה מידע חשוב לכל מי שעובד במחקר שקשור לספורט. על פפטידים נוספים שמדברים עליהם בחדר הכושר, ועל מה נחקר ומה שמועה, כתבנו במדריך פפטידים לשרירים ולפיתוח גוף.
BPC-157 באבקה: 10 mg בבקבוקון זכוכית של 10 ml עם סגירה סטרילית. זו הצורה הקלאסית במחקר. החוקר קובע את הריכוז בזמן ההמסה, והאבקה היבשה היא בדרך כלל הצורה היציבה ביותר לאחסון ארוך, כשהיא קרה, יבשה ומוגנת מאור.
BPC-157 בכמוסות: 500 mcg בכל כמוסה, 60 כמוסות בבקבוק עם חותם. הפפטיד זהה, אותו רצף של 15 חומצות אמינו. ההבדל הוא בצורה: כמות קבועה ומדודה בכל יחידה, בלי ממס ובלי שלב המסה.
תערובת BPC-157 ו-TB-500: 5 mg מכל אחד באותו בקבוקון, כאבקה מיובשת בהקפאה. TB-500 הוא פפטיד סינתטי הקשור לקטע של החלבון תימוזין בטא-4, ונחקר בהקשר של קישור לאקטין ושל נדידת תאים, מנגנונים ששונים מאלה שמיוחסים ל-BPC-157. בגלל שהשניים קשורים למסלולים משלימים, הצמד הוא אחד השילובים הנחקרים ביותר במחקר על תיקון רקמות.
BPC-157 מופיע גם בתערובת GLOW, לצד TB-500 ופפטיד הנחושת. עליה ועל GHK-Cu תוכלו לקרוא במדריך GHK-Cu: מה זה פפטיד נחושת ומה נחקר סביבו.
כל המוצרים נבדקים ב-HPLC ובספקטרומטריית מסות במעבדת צד שלישי, בטוהר של 99% לפחות, עם תעודת אנליזה (COA) לכל אצווה. המשלוח יוצא מתוך האיחוד האירופי, דיסקרטי ועם מעקב, ואפשר לשלם בכרטיס אשראי, ב-Google Pay או בקריפטו.
את האבקה המיובשת שומרים בקירור של 2 עד 8 מעלות צלזיוס, הרחק מאור. תמיסה מומסת שומרים במקרר ומשתמשים בה בתוך חלון היציבות שמצוין לאצווה. גם את הכמוסות מומלץ לשמור בקירור, מוגנות מאור ומלחות. תמיד עובדים לפי התיעוד שמגיע עם המוצר ולפי נהלי המעבדה. על ממסים ועל המסת פפטידים כתבנו במדריך פפטידים למחקר: מה זה ומה בודקים לפני שמזמינים.
פפטיד סינתטי של 15 חומצות אמינו שתואם לחלק מחלבון ממיץ הקיבה, ונחקר בעיקר בבעלי חיים במודלים של תיקון רקמות ומערכת העיכול.
לא. הוא חומר מחקר בלבד, לא מאושר על ידי ה-FDA, ה-EMA או רשות אחרת, ולא מיועד לבני אדם או לבעלי חיים.
בעיקר מחקרים בתרביות תאים ובבעלי חיים. מחקרים קליניים בבני אדם מעטים מאוד.
החומר זהה. ההבדל הוא רק בצורה ובטיפול: האבקה נותנת גמישות בריכוז ויציבות לאחסון ארוך, והכמוסות נותנות כמות קבועה בלי המסה.
BPC-157 נגזר מרצף שזוהה במיץ קיבה ונחקר בעיקר במודלים של שריר ושלד ומערכת העיכול. TB-500 קשור לקטע של תימוזין בטא-4 ונחקר בהקשר של אקטין ונדידת תאים.
WADA הוסיפה אותו לרשימת החומרים האסורים ב-2022. זהו מעמד רגולטורי שחשוב להכיר במחקר שקשור לספורט.
לשימוש מחקרי בלבד. לא לשימוש בבני אדם או בבעלי חיים.

רוב החומרים שמכונים פפטידים לשרירים נחקרים סביב ציר הורמון הגדילה במודלים מעבדתיים, וחלקם בכלל לא פפטידים. אף אחד מהם לא מאושר לשימוש בבני אדם, ורובם אסורים בספורט.
לקריאת הכתבה
פפטיד הוא שרשרת קצרה של חומצות אמינו. פפטידי מחקר הם פפטידים סינתטיים בטוהר גבוה שנמכרים למעבדות, בדרך כלל כאבקה מיובשת בהקפאה עם תעודת אנליזה לכל אצווה.
לקריאת הכתבה
ההבדל המרכזי בין Retatrutide ל-Tirzepatide הוא מספר הקולטנים: Tirzepatide פועל על GIP ו-GLP-1, ו-Retatrutide מוסיף גם את קולטן הגלוקגון. שניהם נמכרים ב-PureChems כאבקת מחקר של 10 mg.
לקריאת הכתבה