פפטידים מה זה? בקצרה: פפטיד הוא שרשרת קצרה של חומצות אמינו המחוברות זו לזו בקשר פפטידי. חלבונים בנויים מאותן חומצות אמינו, אבל השרשראות שלהם ארוכות ומקופלות הרבה יותר. פפטידי מחקר הם פפטידים סינתטיים שמיוצרים בטוהר גבוה ונמכרים למעבדות, בדרך כלל כאבקה מיובשת בהקפאה בבקבוקון סגור, עם תעודת אנליזה לכל אצווה.
החיפוש "פפטידים מה זה" מחזיר בעיקר קולגן, קרמים וסרומים. זה מובן, כי המילה פפטיד הפכה למילת קסם בעולם הטיפוח. המדריך הזה מסביר את המושג מהבסיס, ומתמקד בפפטידי מחקר: מה הם, אילו משפחות עיקריות יש, איך הם מגיעים למעבדה, ומה כדאי לבדוק לפני שמזמינים.
כל פפטיד וכל חלבון בנויים מאותן אבני בניין: חומצות אמינו. כשמחברים כמה חומצות אמינו בשרשרת, מקבלים פפטיד. כשהשרשרת ארוכה מאוד ומתקפלת למבנה תלת-ממדי מורכב, מדברים על חלבון. הגבול ביניהם לא חד, אבל העיקרון פשוט: פפטיד קצר, חלבון ארוך.
כדי לקבל תחושה של הגדלים, הנה כמה פפטידי מחקר מוכרים ומספר חומצות האמינו שלהם:
הרצף, כלומר הסדר של חומצות האמינו בשרשרת, קובע לאיזה קולטן או חלבון בגוף הפפטיד יכול להיקשר. לכן שינוי של חומצת אמינו אחת יכול לשנות לגמרי את ההתנהגות של המולקולה.
כי המילה מתארת קטגוריה כימית רחבה, לא מוצר. יצרני קוסמטיקה מוסיפים פפטידים לקרמים, יצרני תוספים מוכרים "פפטידי קולגן", ומעבדות עובדות עם פפטידים סינתטיים טהורים. אלה שלושה עולמות שונים עם כללים שונים. על ההבדל בין פפטידים בקרמים לבין פפטידי מחקר כתבנו מדריך נפרד: פפטידים לפנים ולעור: ההבדל בין פפטידי קרמים לפפטידי מחקר.
אפשר לחלק את פפטידי המחקר למשפחות לפי התחום שבו הם נחקרים. הנה המשפחות העיקריות, עם דוגמה אחת לכל אחת.
BPC-157 הוא פפטיד של 15 חומצות אמינו שתואם לחלק מרצף של חלבון שזוהה במיץ קיבה. רוב המחקר עליו נעשה בבעלי חיים, במודלים של גידים, רצועות, שרירים ועצמות ושל רירית מערכת העיכול. הרחבה במדריך BPC-157: מה זה ומה המחקר באמת מראה.
GHK-Cu, פפטיד הנחושת, נחקר בתרביות תאים סביב ביטוי גנים ומטריצה חוץ-תאית. כל הפרטים במדריך GHK-Cu: מה זה פפטיד נחושת.
Semax הוא פפטיד סינתטי שנגזר מקטע של ההורמון ACTH, עם תוספת של רצף קצר שמייצב אותו. הוא נחקר במודלים של בעלי חיים ותאים בהקשר של הגנה על תאי עצב ושל הגורם הנוירוטרופי BDNF. ברשת מחפשים הרבה "Semax תרסיס", אבל אצלנו הוא מגיע כאבקה מיובשת בהקפאה בבקבוקון, 10 mg.
MOTS-c הוא פפטיד שמקודד בדנ"א של המיטוכונדריה ולא בגרעין התא. הוא נחקר בהקשר של איתות מטבולי, למשל מסלול AMPK, ושל הביולוגיה של המיטוכונדריה. אצלנו הוא מגיע כאבקה של 10 mg בבקבוקון.
זו משפחה גדולה, שכוללת פפטידים כמו Ipamorelin ו-Tesamorelin ופפטידים מטבוליים כמו רטטרוטייד. כתבנו עליה בנפרד במדריך פפטידים לשרירים ולפיתוח גוף: מה נחקר ומה סתם שמועה.
זו נקודה שמבלבלת הרבה אנשים. בחנויות מחקר נמכרים גם חומרים שאינם פפטידים בכלל. דוגמה טובה היא NAD+: זהו קו-אנזים שנמצא בכל תא חי ומרכזי במטבוליזם של אנרגיה, לא פפטיד. גם MK-677 ומתילן בלו הם מולקולות קטנות ולא שרשראות של חומצות אמינו. ההבחנה הזו לא טכנית בלבד: סוג החומר משפיע על הצורה שבה הוא מגיע ועל האחסון שלו.
רוב פפטידי המחקר מגיעים כאבקה מיובשת בהקפאה, תהליך שנקרא ליופיליזציה. מקפיאים את התמיסה ומוציאים ממנה את המים בוואקום, וכך נשארת "עוגה" יבשה בתחתית הבקבוקון. בצורה הזו הפפטיד יציב הרבה יותר לאורך זמן, כל עוד שומרים אותו קר, יבש ומוגן מאור.
לפני העבודה ממיסים את האבקה בממס מתאים. הממס הנפוץ ביותר הוא מים בקטריוסטטיים: מים סטריליים עם כמות קטנה של חומר משמר, בדרך כלל כ-0.9% בנזיל אלכוהול, שמעכב התרבות של חיידקים. בזכות החומר המשמר אפשר להשתמש בתמיסה המומסת לאורך זמן רב יותר מאשר במים סטריליים רגילים. חלק מהפפטידים דורשים ממס אחר, למשל מים רגילים או חומצה מהולה, ולכן תמיד בודקים מה כתוב בתיעוד של המוצר.
חלק מחומרי המחקר מגיעים בצורות אחרות. יש פפטידים שמוצעים גם בכמוסות, עם כמות קבועה בכל יחידה ובלי שלב המסה, ויש חומרים שמגיעים כתמיסה מוכנה בריכוז ידוע. הבחירה בצורה תלויה בניסוי, והחומר עצמו לא משתנה.
תמיסה מומסת שומרים במקרר ומשתמשים בה בתוך חלון היציבות שמצוין לאצווה. במעבדות רבות מחלקים את התמיסה למנות קטנות לפני הקפאה, כדי לא להקפיא ולהפשיר את אותו בקבוקון שוב ושוב. מחזורים כאלה הם אחת הסיבות הנפוצות לפירוק של פפטידים.
אבקת פפטיד אף פעם לא מורכבת מפפטיד בלבד. יש בה גם מעט מים שנספגו, מלחים ויונים נגדיים שנשארו מתהליך הניקוי. לכן טוהר של 99% אומר שכמעט כל החומר הפפטידי שזוהה הוא הפפטיד הנכון, אבל לא שכל המסה בבקבוקון היא פפטיד. שני המספרים נכונים, הם פשוט עונים על שאלות שונות.
שרשרת קצרה של חומצות אמינו המחוברות בקשר פפטידי, שהיא בעצם גרסה קצרה ופשוטה יותר של חלבון.
האורך והמבנה. פפטיד הוא שרשרת קצרה, וחלבון הוא שרשרת ארוכה שמתקפלת למבנה תלת-ממדי.
לא. בחנויות מחקר נמכרים גם קו-אנזימים כמו NAD+ ומולקולות קטנות כמו MK-677 ומתילן בלו.
פפטיד שהוקפא ונשאב ממנו המים בוואקום. זו הצורה היציבה ביותר לאחסון ארוך, והיא מומסת לפני העבודה.
הסדר של חומצות האמינו בשרשרת. הרצף קובע את המבנה של הפפטיד ולאיזה קולטן הוא יכול להיקשר.
לפי תעודת האנליזה של האצווה: ספקטרומטריית מסות מאשרת את הזהות, ו-HPLC מראה את הטוהר.
אלה מים סטריליים עם חומר משמר, שמשמשים להמסת פפטידים ומאפשרים להשתמש בתמיסה לאורך זמן רב יותר.
לשימוש מחקרי בלבד. לא לשימוש בבני אדם או בבעלי חיים.
ההבדל המרכזי בין Retatrutide ל-Tirzepatide הוא מספר הקולטנים: Tirzepatide פועל על GIP ו-GLP-1, ו-Retatrutide מוסיף גם את קולטן הגלוקגון. שניהם נמכרים ב-PureChems כאבקת מחקר של 10 mg.
לקריאת הכתבה
מתילן בלו (כחול מתילן) הוא צבע סינתטי פעיל בתגובות חמצון-חיזור, מהתרכובות הוותיקות והנחקרות בביוכימיה. הוא משמש לצביעה במעבדה ונחקר בהקשר של מיטוכונדריה, וב-PureChems מגיע ככמוסות מחקר של 5 mg.
לקריאת הכתבה
פפטידים לפנים הם בדרך כלל רכיבים בקרמים ובסרומים, ואילו פפטידי מחקר הם חומרים טהורים למעבדה בלבד. אותו שם, כמו GHK-Cu, יכול להופיע בשני העולמות, אבל המוצר, הרגולציה והמטרה שונים לגמרי.
לקריאת הכתבה