תשובה קצרה: בהשוואה של GHRP-2 מול GHRP-6 מדובר בשני פפטידים סינתטיים קצרים, כל אחד שרשרת של שש חומצות אמינו, שמפעילים את אותו קולטן: GHS-R1a, הקולטן של ההורמון גרלין. ההבדל ביניהם בפרטים. בניסויים השוואתיים GHRP-2 מתואר בדרך כלל כמפריש חזק יותר ליחידת חומר, ואילו GHRP-6 מזוהה יותר עם איתות שקשור לתיאבון במודלים של בעלי חיים.
מי שמחפש "GHRP-2 מול GHRP-6" מנסה בדרך כלל להחליט באיזה מהשניים להשתמש בתכנון ניסוי, או להבין למה שני חומרים כל כך דומים נמכרים זה לצד זה. כאן תמצאו הגדרה פשוטה של כל אחד, טבלת השוואה, את תחומי המחקר שבהם הם מופיעים, ומה כדאי לבדוק בבקבוקון לפני שמתחילים לעבוד. ב-PureChems שניהם מגיעים כאבקה מיובשת בהקפאה, בבקבוקון זכוכית של 10 mg, עם טוהר של 99% לפחות ותעודת אנליזה (COA) לכל אצווה.
GHRP הוא ראשי תיבות של Growth Hormone Releasing Peptide, כלומר פפטיד משחרר הורמון גדילה. שני החומרים שייכים למשפחה רחבה יותר שנקראת מפרישי הורמון גדילה (growth hormone secretagogues, ובקיצור GHS). הם פותחו בשנות השמונים והתשעים, בתוכניות מחקר שהובילו בסופו של דבר לגילוי של גרלין, ההורמון הטבעי, ושל הקולטן שלו.
GHRP-6 הוא הוותיק מבין השניים. בספרות המקצועית מתארים אותו לעיתים קרובות כאב הטיפוס של ההקספפטידים המפרישים.
GHRP-2, שמוכר גם בשם pralmorelin, הגיע אחריו. זהו אנלוג קרוב במבנה, שנחקר בעיקר בגלל פרופיל ההפרשה שלו.
לשניהם יש מאפיין משותף חשוב: הם מכילים כמה חומצות אמינו בתצורת D, כלומר בתמונת ראי של הצורה הטבעית. זו בחירה מכוונת בתכנון, שהופכת אותם לעמידים יותר לפירוק על ידי אנזימים בהשוואה לרצפים הטבעיים שמהם נגזרו.
| מאפיין | GHRP-2 | GHRP-6 |
|---|---|---|
| מקום במשפחה | אנלוג מאוחר יותר, נקרא גם pralmorelin | אב הטיפוס של המשפחה |
| רצף | D-Ala-D-2-Nal-Ala-Trp-D-Phe-Lys-NH2 | His-D-Trp-Ala-Trp-D-Phe-Lys-NH2 |
| נוסחה מולקולרית | C45H55N9O6 | C46H56N12O6 |
| משקל מולקולרי | 817.97 g/mol | 873.0 g/mol |
| קולטן | GHS-R1a | GHS-R1a |
| מה בולט בספרות | עוצמת הפרשה גבוהה יותר ליחידת חומר | איתות חזק יותר שקשור לתיאבון |
| צורה ב-PureChems | אבקה מיובשת בהקפאה, 10 mg | אבקה מיובשת בהקפאה, 10 mg |
| אחסון | 2 עד 8 מעלות, מוגן מאור | 2 עד 8 מעלות, מוגן מאור |
שני הפפטידים בנויים משש חומצות אמינו ומסתיימים באותו קצה, D-Phe-Lys-NH2. ההבדל נמצא בתחילת השרשרת. ב-GHRP-6 הרצף מתחיל בהיסטידין ובטריפטופן בתצורת D, וב-GHRP-2 יש במקומם D-אלנין ו-D-2-נפתילאלנין, חומצת אמינו שאינה טבעית. השינוי הזה מסביר למה מדובר בשני חומרים נפרדים, עם נוסחה ומשקל שונים, למרות שהם נקשרים לאותו קולטן.
אחד הממצאים שחוזרים בספרות הוא ש-GHRP-2 מדורג בדרך כלל כמפריש החזק מבין השניים במבחנים השוואתיים. במילים פשוטות, כשבודקים את שניהם באותם תנאים, ליחידת חומר נמדדת תגובה גבוהה יותר ב-GHRP-2. מדובר בממצאים ממבחנים מבוקרים במעבדה ובמודלים של בעלי חיים, ולא מהקשר של שימוש בבני אדם.
GHRP-6 מופיע בספרות יותר בהקשר של איתות שקשור לתיאבון ולצריכת מזון במודלים של מכרסמים. בגלל זה הוא משמש לא פעם כלי לחקר המסלולים שגרלין עצמו מפעיל, מעבר לציר הורמון הגדילה.
הקולטן משותף, ולכן חלק גדול מהעניין המחקרי בשניהם חופף. אלה התחומים שהספרות הפרה-קלינית מתארת:
GHS-R1a הוא קולטן מצומד לחלבון G. בעבודות שאפיינו את משפחת הקולטנים הזו הראו שגם GHRP-6 וחומרים דומים לו וגם גרלין עצמו מפעילים אותו. זו הסיבה ששני הפפטידים משמשים עד היום חומרי ייחוס במחקר ציר הורמון הגדילה.
אין תשובה אחת, והבחירה תלויה בשאלת המחקר:
כשעובדים עם שני פפטידים דומים כל כך, חשוב במיוחד לאמת את הזהות והטוהר של כל אחד מול תעודת האנליזה של האצווה. בלי זה קשה לדעת אם הבדל בתוצאות נובע מהחומר או מהבקבוקון.
מי שחוקר את ציר הורמון הגדילה פוגש בדרך כלל עוד שני חומרים, ששונים מהותית מה-GHRP:
Tesamorelin הוא אנלוג סינתטי מיוצב של GHRH, ההורמון שמשחרר את הורמון הגדילה. הוא פועל בקולטן אחר, קולטן ה-GHRH, ולא בקולטן הגרלין. לכן הוא נחשב למסלול נפרד באותו ציר. ב-PureChems הוא מגיע כאבקה בבקבוקון של 10 mg.
HGH Fragment 176-191 אינו מפריש בכלל. זהו פפטיד סינתטי שתואם את אזור הקצה (C-terminal) של הורמון הגדילה עצמו, חומצות אמינו 176 עד 191. הוא נחקר בעיקר בהקשר של חילוף חומרי שומנים, בנפרד מפעילות הגדילה של ההורמון השלם, ומגיע כאבקה בבקבוקון של 5 mg.
בקיצור: GHRP-2 ו-GHRP-6 מפעילים את קולטן הגרלין, Tesamorelin מפעיל את קולטן ה-GHRH, ו-HGH Fragment 176-191 הוא מקטע של ההורמון עצמו.
להמסה עצמה, ראו את המדריך איך ממיסים פפטיד במעבדה ואת ההסבר על מים בקטריוסטטיים. המשלוח יוצא מתוך האיחוד האירופי, דיסקרטי ועם מעקב, והתשלום בכרטיס, ב-Google Pay או בקריפטו.
אף אחד מהשניים אינו תרופה מאושרת לשימוש כללי באיחוד האירופי. GHRP-2 שימש באזורים מסוימים כחומר אבחוני במסגרת קלינית מבוקרת, אבל כאן שניהם מסופקים כחומרי ייחוס למחקר בלבד. שניהם גם מופיעים ברשימת החומרים האסורים של הסוכנות העולמית למניעת סימום (WADA) כמפרישי הורמון גדילה, ופורסמו שיטות אנליטיות לזיהוי GHRP-2 ותוצרי הפירוק שלו בשתן לצורכי בקרת סימום.
שניהם פועלים על אותו קולטן, GHS-R1a. במבחנים השוואתיים GHRP-2 מתואר כחזק יותר ליחידת חומר, ו-GHRP-6 מזוהה יותר עם איתות שקשור לתיאבון במודלים של בעלי חיים. מבחינה כימית אלה שני פפטידים שונים.
לא. שניהם בני שש חומצות אמינו, אבל הרצף, הנוסחה המולקולרית והמשקל שונים.
זהו קולטן מצומד לחלבון G שההורמון הטבעי גרלין מפעיל. GHRP-2 ו-GHRP-6 הם אגוניסטים סינתטיים של אותו קולטן.
כאבקה מיובשת בהקפאה בבקבוקון זכוכית סגור, 10 mg בכל בקבוקון, להמסה במעבדה.
לא. הם חומרי מחקר בלבד, אינם מיועדים לבני אדם או לבעלי חיים, ואסורים בספורט תחרותי.
לשימוש מחקרי בלבד. לא לשימוש בבני אדם או בבעלי חיים.
קרדרין (GW-501516) הוא מולקולה קטנה שמפעילה את הקולטן PPAR-delta, והפיתוח התרופתי שלו הופסק אחרי ממצאים במחקרים ארוכי טווח במכרסמים. המאמר מסביר מה נחקר, למה הוא לא SARM ובמה הוא שונה מ-GW-0742 ומ-SLU-PP-332.
לקריאת הכתבה
Tesamorelin הוא אנלוג סינתטי ומיוצב של GHRH, שפועל על הקולטן ל-GHRH. המאמר מסביר איך הוא בנוי, במה הוא שונה מ-Ipamorelin שפועל על הקולטן לגרלין ומ-CJC-1295, ואיפה HGH Fragment 176-191 נכנס לתמונה.
לקריאת הכתבה
Semax ו-Selank הם שני פפטידים סינתטיים בני שבע חומצות אמינו עם אותו זנב מייצב, אבל ממקור שונה: Semax מ-ACTH(4-10) ו-Selank מ-tuftsin. המאמר משווה מבנה, תחומי מחקר, צורה ואחסון.
לקריאת הכתבה